לוי נ' שווק לבניין בע"מ ואח'

פסק - דין

ביום 16/6/08 הגישה המבקשת בקשה לפסק דין הצהרתי להצהיר כי כל המיטלטלין והרכוש המצויים ברח' הכרמים 33ב' במבשרת ציון שייכים באופן בלעדי למבקשת.

הצהרת הבעלות נתבקשה על רקע הליכי עיקול של ההוצאה לפועל כנגד המשיבה 4, חברת עזרא קירמה ובניו (להלן: "החברה"). המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") עוסקת במכירות מוצרי בנייה. עזרא קירמה, גרושה של המבקשת (להלן: "עזרא"), פתח חשבון אצל המשיבה לרכישת מוצרי בניה עבור עבודות בנייה שהוא ניהל בסעיף בנק לאומי שברח' רמב"ן. המשיבה פתחה כנגד החברה תיק בהוצל"פ בשל ארבעה שטרות שלא נפדו מן התאריכים 30/4/06 ועד 1/7/06, בסכום כולל של 58,244 ₪. החוב, כפי שצויין בדו"ח ההוצל"פ, עומד כיום על 90,160.92 ₪.

העיקול הראשון התבצע בתאריך 8/4/08. המעקל כותב כי מצא את גרושתו של עזרא. הוא ציין בדו"ח כי הסיבה לאי ביצוע העיקול היא כי המבקשת "הציגה לתעודת גירושין מעזרא". בדו"ח נכתב כי החייבת היא חברת עזרא קירמה הנדסה חשמל בע"מ.

ביום 5/5/08 הגיע מעקל פעם נוספת לבית ברח' הכורמים 33ב'. בדו"ח המעקל נרשם כי עוקלו ברישום טלוויזיה 60 אינץ' של טושיבה, וידיאו, סלון ושולחן. גם בדו"ח זה נכתב כי החייבת היא חברת עזרא קירמה הנדסת חשמל בע"מ. בדו"ח העיקול כתב המעקל כי מצא את גרושתו של עזרא. כן הוא כתב כי העיקול לא בוצע מפני ש:"במקום מתגוררת גרושתו, אין כל ציוד השייך לחייב והיא מחזיקה הסכם גירושין".

ביום 11/9/08 הוסכם בין המשיבה 3 למבקשת כי המשיבה 3 משאירה את ההכרעה בעניין בקשתה של המבקשת לשיקול דעתו של בית המשפט. להסכמה זו נתתי תוקף של החלטה.

ביום 5/1/10 ערך בית המשפט, לבקשת הצדדים, ביקור במקום.

טענות הצדדים

טענות המבקשת בסיכומיה:

המבקשת טוענת כי על פי הבדיקה אצל רשם החברות בעל המניות והדירקטור של החברה הוא דור, בנה של המבקשת (להלן: "דרור"). על כן המשיבה אמורה לתבוע את החברה בגין החוב, ואינה יכולה לדרוש את פדיונו מן המבקשת, אשר אינה לא בעלת מניות בחברה ולא החברה עצמה. אם המשיבה סוברת כי עזרא הוא אשר חייב לה כספים אזי עליה לתבוע אותו באופן ישיר, ולא את המבקשת.

המבקשת מוסיפה כי היא התגרשה מבעלה עזרא ביום 28/1/04. השיקים שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל נמסרו למשיבה בשנת 2006, שנתיים וחצי לאחר גירושיה. בהסכם הגירושין שנחתם בין המבקשת לעזרא נכתב מפורשות כי עזרא מוותר על תכולת הדירה לטובת המבקשת. יתר על כן, טוענת המבקשת כי היא עובדת לפרנסתה כמנהלת מעון ילדים ביתה, וכל המיטלטלין בביתה נקנו בכספה שלה, אולם כיוון שמדובר במיטלטלין ישנים לא נשמרו הקבלות על רכישתם. לטענת המבקשת טענת המשיבה כי המבקשת התגרשה מעזרא על מנת להתחמק מתשלום החוב היא טענת סרק, שכן היא התגרשה מעזרא כבר ביום 28/1/04, ואילו החובות הם משנת 2006.

כן מציינת המבקשת כי מדובר במיטלטלין בסיסיים: ספות, חדרי שינה, מיטות, ארונות, סלון, מזרנים, מחשבים, פינת אוכל, חדרי ילדים, תמונות, שטיחים, מקרר, שתי טלוויזיות, מיקרוגל, מדיח כלים, מכונת קפה, מקפיא, מכונת כביסה וכלי מטבח.

המבקשת טוענת כי החוקר אותו הביאה המשיבה לדיון בבית המשפט הסתבך בעדותו ולא ידע על החברה או על דרור. לטענתה, המשיבה בחרה לנסות ולנהל הליך של תביעה במקום הליך של סעד הצהרתי. המשיבה ניסתה לשייך למבקשת חוב ולנסות לעקל את מיטלטליה האישיים שאינם שייכים בשום אופן לחברה, על אף שהמשיבה לא הראתה כל ראשית ראיה לכך שהמיטלטלין שבביתה הם של החברה או של עזרא. המבקשת הודתה בכך שעזרא מגיע מידי פעם לביתה כיוון שיש ביניהם עניינים לא סגורים ויש להם ילדים ונכדים משותפים, אולם אין הם גרים יחדיו כלל.

לטענת המבקשת בביקורו של בית המשפט במבשרת ציון הוא נוכח לראות כי בביתה של המבקשת מצויים מיטלטלין בסיסיים וישנם בלבד, כפי שמצויים בכל בית. לא נמצאו בביתה של המבקשת כל המיטלטלין השייכים לחברה. גם מהביקור בבית האם של עזרא ברח' הפלמ"ח 16 במעוז ציון, עלה כי לא ברור על סמך מה התבסס החוקר בקביעתי שהבית ברח' הפלמ"ח 16 הוא הבית ברח' מעלה הקסטל 1, כתובתה הרשומה של החברה. מן הביקור ברח' הקסטל 1, עלה כי במקום נמצאת פיצרייה. לבקשה צורף מסמך חתום על ידי המשכיר לפיו המבנה הושכר לחברה ובמקום נמצאת פיצרייה בשם "פסגת הפיצה". המבקשת סוברת כי הסיור במקום חיזק את דבריה של המבקשת לפיהם היא אינה קשורה לחוב של חברת הנדסת חשמל והמיטלטלין בביתה של המבקשת שייכים לה.

לאור האמור מבקשת המבקשת כי בית המשפט ייתן לה סעד הצהרתי כי כל המיטלטלין אשר פורטו בבקשה ואשר נמצאים בביתה ברח' הכורמים 33ב' במבשרת ציון שייכים אך ורק לה ואין לעקלם או להוציאם מהבית. כן, מבקשת המבקשת כי המשיבה תחוייב בהוצאות הבקשה ושכ"ט עורך דין, בהילקח בחשבון כי המשיבה גרמה למבקשת להתמשכות הדיונים שלא לצורך.

טענות המשיבה בסיכומיה:

לטענת המשיבה, בעת פתיחת החשבון לרכישת חומרי בנייה אצלה מסר עזרא למשיב הכי הוא בעל החברה, שהיא עסק משפחתי ושהוא מנהל את עסקיו מרח' הכורמים 33ב' במבשרת ציון. לכתובת זו אף שלחו כל חשבונות הרכישה של עזרא. השיקים שנתן עזרא למשיבה לא כובדו על ידי הבנק, מאחר והחשבון היה מוגבל. תיק ההוצל"פ נפתח תחילה על פי הכתובת המופיעה ברשם החברות – מעלה הקסטל 1 מבשרת ציון. אולם, כתב האזהרה הוחזר ללשכת ההוצל"פ מאחר שהוברר כי כתובת זו אינה נכונה והכתובת שונתה לבקשת המשיבה לרח' הכורמים 33ב' במבשרת ציון. הכתובת שונתה מאחר והמשיבה הצהירה כי בעת פתיחת החשבון מסר לה עזרא כי החברה מנהל את עסקיה ברח' הכורמים 33ב' במבשרת ציון. כתב האזהרה הומצא לכתובת זו ביום 11/11/07, וחלפו 20 הימים שהיו לו להגשת התנגדות. ביום 8/4/08 וביום 5/5/08 בוצעו העיקולים בכתובת זו.

המשיבה טוענת כי בעת עדותה הראשית שינתה המבקשת את גירסתה המופיעה בבקשה לפיה בהסכם הגירושין העביר עזרא את כל הרכוש אליה, וטענה כי כל המיטלטלין בדירה נרכשו מכספה שלה ושהיא עבדה עבור רכישתם.

לטענת המשיבה, הבית ברח' הקסטל 1, שנרשם ברשם החברות ככתובת החברה, אינו משמש כמשרד. בפועל גרה של אימו של עזרא, ורישום החברה ברח' זה היא פיקציה בלבד. גם בתלושי המשכורת של עזרא נרשם כי כתובתו היא רח' הכורמים 33ב'. לטענתה, עזרא נקלע לחובות ועל מנת להתחמק מתשלום חובותיו הקים חברה פיקטיבית ומסר לרשם החברות כתובת פיקטיבית, רשם כבעל המניות את בנו דרור שאינו קשור כלל עם עסקיו. לטענתה, על מנת להימנע מתשלום חובותיו אף התגרש עזרא מהמבקשת, כאשר למעשה הסכם הגירושין שהוצג הוא פיקטיבי. לאמיתו של דבר, עזרא ממשיך להתגורר ברח' הכורמים 33ב' עם המבקשת כזוג נשוי לכל דבר ועל כן, המיטלטלין ברח' הכורמים 33ב' אינם שייכים למבקשת. המשיבה מוסיפה כי עזרא אף נוהג במכונית מזדה שנרשמה על שם המבקשת כדי להתחמק מתשלום חובות החברה, כאשר אין למבקשת רישיון נהיגה כלל. לטעתה, עזרא הוא שרכש את הריהוט של הבית ברח' הכורמים 33ב', ומנהל את עסקי החברה מבית זה. הוא יוצא ממנו בבוקר ושב אליו בערב. הם חיים כזוג לכל דבר וכך עולה גם מן הקלטות שצילם החוקר הפרטי, אותו העידה המשיבה בבית המשפט.

המשיבה טוענת כי מביקור בית המשפט בביתה של המבקשת עלה כי לבית ברח' הכורמים כניסה אחת בלבד, מרח' הכורמים עצמו, ואין אפשרות להיכנס או לצאת מן הבית ממקום אחר. מצלמת החוקר הפרטי תיעדה אל נכון את הנכנסים והיוצאים מן הבית, ומתיעוד מצלמת החוקר ברור כי עזרא שהה בבית משך כל הלילה. כן, טוענת המשיבה כי טענת המבקשת לפיה הבית ברח' הקסטל והבית ברח' הפלמ"ח הם שתי כתובות שונות במבשרת ציון היא שקרית. לטענתה, אף המפה שהוצגה בבית המשפט, להוכחת הטענה, הינה מזוייפת. בעת הביקור במקום התברר כי הרחוב שינה את שמו מרח' מעלה הקסטל לרח' הפלמ"ח (המשיבה צירפה אישור לשינוי שם הרחוב מהמועצה המקומית מבשרת ציון). כן התברר כי במקום מתגוררת אמו של עזרא ואין שם משרד של החברה. המשיבה טוענת כי גם אישור השכירות של המבנה בו נמצאת הפיצרייה "פסגת הפיצה" הינו מזוייף, לטענתה, שכנו של עזרא, מרח' הכורמים 32, הוא שחתום על מסמך השכירות. במסמך השכירות שהוצג אף לא צויינו הקשר למבנה מסויים, תאריכי שכירות או קבלות. כן, הפיצרייה שצולמה, "פסגת הפיצה", נמצאת ברח' החוצבים 5 ואינה קשורה כלל לענייננו. המשיבה מוסיפה כי המבקשת ידעה מראש על מועד ביקור בית המשפט בביתה, ועל כן טרחה והוציאה מן הבית מיטלטלין שהיו מצויים בו, אותם לא רצתה שבית המשפט יראה. כמו כן, טוענת המשיבה כי מדובר בבית בן חמש קומות עם חדרים רבים, ואין להסיק מביקור בחדר או שניים, שהוכנו מראש, כי אין בבית ציוד לניהול משרד החברה.